wordpress-seo domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/www/nextcitylabs/htdocs/global/wp-includes/functions.php on line 6114
אנרגיה פוטו-וולטאית
אנרגיה סולארית פוטו–וולטאית היא אחד הסקטורים של אנרגיה מתחדשת שצומח בקצב מהיר הודות לורסיטליות, עלויות נמוכות, נגישות נוחה והתחשבות בסביבה. נוסף להיותה אנרגיה מתחדשת, היא בלתי מוגבלת ואינה מזהמת.
אנרגיה סולארית פוטו–וולטאית היא אחד מהסקטורים של אנרגיה מתחדשת שצומח בקצב מהיר הודות לורסטליות, התקנה פשוטה ושווה לכל כיס והיותה מטבעה, ידידותית לסביבה. אנרגיה זו מיוצרת על ידי המרת קרינה סולארית לחשמל באמצעות טכנולוגיה המבוססת על מה שמכונה אפקט פוטואלקטרי, ובנוסף להיותה מתחדשת, היא בלתי נדלית, ואינה מזהמת. ניתן לייצר אותה בהיקף נמוך באמצעות גנרטורים למטרת צריכה אישית וכן בהיקפים גדולים כמו בתחנות כוח פוטו–וולטאיות.
האנרגיה המיוצרת בתחנות כוח פוטו-וולטאיות מסופקת לרשת החשמל ובכך תורמת לפיתוח בר קיימא, ויחד עם תחנות הרוח היא אחת החסכוניות בשוק ייצור החשמל. אחד מהיתרונות הגדולים של האנרגיה הסולארית הוא כושר ההסתגלות שלה לתנאים משתנים, כלומר היא מאפשרת לבנות התקן אשר מותאם לכל צורך, ולהטמיע את המודלים הדרושים. הורסטליות וכושר ההסתגלות של אנרגיה זו אפשרו להשתמש בה הן לצורכי התעשייה והן לצורכי היומיום.
טכנולוגיה פוטו-וולטאית התבססה באופן מסורתי על תאי סיליקון ועצם התרחבותה לשוקים הבינלאומיים מאפשרת למעשה להישען על טכנולוגיה זו באופן כמעט מוחלט. היא הצליחה להגדיל יעילות ולהקטין עלויות.
בנוסף לתאי הסיליקון, ישנן טכנולוגיות נוספות שכבר קיימות בשוק ואשר ייעצבו את הפיתוח העתידי של ייצור אנרגיה: תאי קדמיום טלורייד )TeCd( ותאי פרובסקייט. התחום החדשני של הנדסת חומרים וכימיה אפשר להרחיב את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית לשימושים אחרים, ויכולת הספיגה הסולארית של תאים עלתה על זו של יכולת הספיגה הנוכחית.
כיום, ניתן לראות על גבי גגות, חזיתות מבנים, גגות של מחסנים וחניונים חיפוי בטכנולוגיה מבוססת תאים פוטו וולטאיים לשם צריכה עצמית של חשמל או חיבור לרשת החשמל המרכזית, וזהו אינדיקציה לכך שהאנרגיה הסולארית היא השיטה המובילה בשוק האנרגיות המתחדשות. אנרגיה זו היא בלתי נדלית ואינה מייצרת גזי חממה ולכן היא החלופה האידאלית לדלקים פוסיליים לדורות הבאים.
La producción de hidrógeno verde está cada vez más avanzada y las principales investigaciones se están enfocando en resolver los problemas que suponía la electrólisis (que utiliza una gran cantidad de energía para la obtención) o el uso de gas natural que no es 100% sostenible ya que se producen emisiones de CO2 con este proceso.
La característica que ha hecho que el hidrógeno esté en el punto de mira del cambio hacia la descarbonización es su capacidad para combinarse con el oxígeno y así liberar energía. Su uso se contempla tanto para la producción de combustible como para la generación de electricidad, dos de los sectores en conflicto que más contaminan y más emisiones proyectan a la atmósfera terrestre.
El 70% de las emisiones causantes del calentamiento global tienen su origen en la producción y generación de energía. Los combustibles fósiles aplicados al campo energético son el principal conflicto a solucionar si se pretende atajar el problema por la base logrando establecer el modelo de generación eléctrico-renovable. Los derivados del petróleo y el gas siguen monopolizando el sector energético y es urgente revertir este hecho para alcanzar los objetivos de la cumbre del clima.
El mercado de la energía fotovoltaica está cada vez más posicionado y se está transformando en el sistema imperante de consumo energético por sus múltiples ventajas. A finales del 2018 ya había 500GW de fuentes fotovoltaicas instaladas en el mundo, según la Agencia Internacional de la Energía (AIE PVPS).
Según este organismo hace dos años fue el momento en el que el mercado de la energía solar se estabilizó. Durante este período se experimentó una subida de esta energía en todos los continentes destacando India, Australia, México, Corea y Turquía, pero el fenómeno se dio a escala mundial.
Tras las subastas en el sector energético llevadas a cabo en el país de Jaramillo y Botero, Colombia dio un giro radical a sus políticas de las renovables. En la actualidad cuenta con una instalación de energías renovables de 50 megavatios de capacidad productiva, pero se estima que para el 2022 la capacidad sea de 1.500 megavatios. Con estas y otras acciones se pretenden disminuir 11,2 millones de toneladas de emisiones de CO2 para el año 2030, lo que resulta equivalente a la absorción de este gas por el Amazonas durante 15 años.
La tendencia del Building Integrated Photovoltaics (BIPV) o integración arquitectónica de módulos fotovoltaicos (arquitectura solar), está ganando fuerza no solo en las nuevas construcciones sino también en los edificios funcionales. Esta técnica consiste en la integración de módulos fotovoltaicos en la construcción integral del edificio, formando parte de fachadas, suelos, paredes, ventanas y techos entre otros, sustituyendo a los materiales convencionales.
Son muchas las empresas que gracias al impulso de los Objetivos de Desarrollo Sostenible (ODS) de la ONU se han propuesto la meta de cero emisiones para el 2050. Si sumamos este hecho a la realidad energética compuesta por la crisis del petróleo derivada del covid-19 y el auge imparable de las renovables a precios competitivos, nos encontramos ante la nueva realidad en lo que a energía se refiere.
Increíble pero cierto. La carrera de las renovables está disparada y un equipo de científicos del Massachusetts Institute of Technology (MIT) ha diseñado un tipo de batería capaz de abastecer a toda una ciudad. Este novedoso sistema almacena la energía eléctrica en forma de calor, dentro de grandes tanques de silicio estableciendo una sinergia entre la tecnología de las altas temperaturas con la de las baterías de silicio.
Lumileds revoluciona el mercado de la iluminación led con su último lanzamiento: el LED LUXEON HL2X. Esta nueva generación de luminarias tiene un amplio flujo luminoso y es más eficiente que la generación anterior ya que cuenta con más de 318 lúmenes.
La competencia voraz de las economías entre países favorece vagamente nuestra posición en la carrera contra el cambio climático. En los últimos diez años la temperatura y las emisiones de dióxido de carbono han seguido subiendo y según los expertos aún no alcanzamos el pico óptimo de subida. Significa que todavía no hay una fecha ni un horizonte claro que perseguir en el que las emisiones comiencen a descender.
